רמזור באבן גבירול מתחלף לאדום. הרוכב שלפניך, בן שבעים בערך, עוצר, מנסה להוריד רגל לכביש ומגלה שהרמה של השלדה גבוהה בשלושה סנטימטרים ממה שהגוף שלו מוכן לספוג. הוא נשען, מתקן, מצליח בסוף. אבל הביטחון שלו נגמר בדיוק שם, בעצירה, ולא ברכיבה עצמה.
זה הרגע שבו נופלות רוב ההחלטות הגרועות. אנשים בוחרים אופניים חשמליים למבוגרים לפי מנוע, סוללה ומהירות, ואז מגלים שהבעיה האמיתית היא העלייה, הירידה, וידית בלם שדורשת כוח אצבעות שאין להם. הכלי עומד במחסן. הכסף הלך.
אני רוכב, מתקן, ומדבר עם רוכבים בוגרים כמעט כל שבוע בחנות. מה שכתוב פה הוא סדר העדיפויות שאני נותן להם בפועל, לא סדר העדיפויות שהמפרט הטכני מנסה למכור לך.
במאמר הזה תמצאו
- למי סיוע חשמלי מתאים באמת ומתי תלת-אופן הוא הפתרון הנכון
- חמשת הפרמטרים שקובעים אם תרכבו בפועל, לא לפי המפרט הטכני
- ההבדל בין שלדת כניסה נמוכה לשלדה רגילה, ולמה זה משנה
- איך לבחור גודל סוללה בלי לשלם על טווח שלא תשתמשו בו
- מבחן שתי האצבעות לבלמים, וטבלת התאמה לפי פרופיל רוכב
תוכן העניינים
- למי זה באמת מתאים ומתי עדיף פתרון אחר
- חמישה פרמטרים שקובעים אם תרכב או שהכלי יאסוף אבק
- למה הרגל שלך לא צריכה להתרומם 65 ס"מ
- מתקפל או שלדה מלאה? תסתכל על המדרגות בבית שלך
- 20 אינץ' מול 26 אינץ' על מהמורה אמיתית
- העומס על שורש כף היד מתחיל בכידון, לא במושב
- בלמים, תאורה או צמיגים, מה קודם למה
- הידראולי מול מכאני, מבחן שתי אצבעות
- הטעות היקרה של הסוללה הגדולה מדי
- 24 קילו במדרגות, איך מתמודדים עם המשקל
- מתי תלת-אופן חשמלי הוא פתרון ומתי הוא מטרד
- מה מבדיל דגם למבוגרים מדגם רגיל
- איך מודדים נוחות אחרי עשרים דקות רכיבה
- האביזרים שהופכים כלי כבד לכלי ידידותי
- מה לבדוק לפני שאתה משלם
- טבלת התאמה לפי סוג הרוכב
- צ'ק-ליסט מהיר לפני שאתה מחליט
- חוקיות ורישום בישראל, מה שחייב להיות מסודר
מוצרים נבחרים
למי זה באמת מתאים ומתי עדיף פתרון אחר

בחירה בין מתקפל לשלדה מלאה תלויה בעיקר בתנאי האחסון בבית
הסיוע החשמלי פותר בעיה מאוד ספציפית. הוא מוריד את העומס מהברך ברגע הזינוק מרמזור, וזה בדיוק הרגע שבו אופניים רגילים גורמים לרוכב בן 65 להתנשף. עלייה ברחוב ארלוזורוב הופכת מנסיעה שנמנעים ממנה לנסיעה שגרתית.
מי שיש לו יציבות בסיסית, שליטה טובה בכיוון ותגובה סבירה בבלימה, יסתדר מצוין. הכלי לא דורש כושר, הוא דורש שליטה.
אם יש חשש ממשי משיווי משקל, סחרחורות, או תגובה איטית מאוד, שני גלגלים זה לא הפתרון וגם המנוע הטוב בעולם לא יסדר את זה. שם נכנס תלת-אופן חשמלי. משרד הבריאות מפרט כללי רכיבה בטוחה על אופניים וכלים חשמליים, וכדאי לעבור עליהם לפני שמחליטים. אפשר גם להתרשם מהדגמים השונים דרך קטלוג האופניים החשמליים ולראות מה מתאים לגוף שלך.
חמישה פרמטרים שקובעים אם תרכב או שהכלי יאסוף אבק
נגישות העלייה והירידה. תנוחת הרכיבה. יציבות השלדה והגלגלים. מאמץ הלחיצה על ידית הבלם. המשקל הכולל.
זה הכל. שים לב מה לא ברשימה. מהירות מקסימלית, הספק מנוע, מספר הילוכים. אלה לא חסרי חשיבות, הם פשוט לא מה שיקבע אם תצא לרכיבה ביום שלישי בשלוש אחר הצהריים.
דגם "חזק ומהיר" בנוי סביב תאוצה ותנוחה קדימה. דגם "נוח ובטוח" בנוי סביב מרכז כובד נמוך, כידון גבוה וכניסה נוחה. אותו מנוע 250W, אותו תקן, גיאומטריה אחרת לגמרי.
כשאתה משווה שני מפרטים, תעשה טבלה משלך עם חמשת הפרמטרים האלה בלבד. מה שלא נמצא במפרט, כמו גובה הרמה או מרחק הכידון מהאוכף, פשוט תמדוד בחנות עם סרט מטר. זה נשמע מוגזם. זה חוסך אלפי שקלים.
בדיקת עלייה וירידה, סימולציה של עצירה ברמזור
עמוד לצד האופניים, בלי לרכוב. העבר רגל מעל הרמה בקצב שלך. שב על האוכף. עכשיו הדבר החשוב, תעצור לגמרי, כמו ברמזור, והורד את שתי כפות הרגליים לרצפה.
אם אתה מצליח להניח את כל כף הרגל על הקרקע והירכיים לא נדחקות קדימה, הגובה נכון. אם אתה מגיע רק בקצות האצבעות ומתנדנד, הכלי גבוה מדי או שהאוכף מכוון גבוה מדי.
תחזור על זה חמש פעמים ברצף. עלייה, עצירה, ירידה. רוב הנפילות של רוכבים בוגרים לא קורות במהירות 25 קמ"ש, הן קורות במהירות אפס, ברגע העצירה או הירידה. בדיקה של דקה בחנות מנטרלת את התרחיש הזה כמעט לגמרי.
למה הרגל שלך לא צריכה להתרומם 65 ס"מ
שלדה נמוכה, או בשמה המקצועי step-through, היא שלדה שבה אין רמה אופקית בין הכידון לאוכף. במקום להניף רגל מעל צינור בגובה 60 עד 70 סנטימטר, אתה פשוט חוצה עם הרגל במרחב פתוח בגובה 25 עד 35 סנטימטר.
לכל מי שיש נוקשות בירך, כאבי גב תחתון, או ניתוח החלפת מפרק מאחוריו, זה ההבדל בין כלי שמשתמשים בו לכלי שמפחדים ממנו.
יש פה יתרון נוסף שפחות מדברים עליו. במבנה כזה הסוללה והמנוע יושבים נמוך, ליד ציר הקראנק, ומרכז הכובד יורד. הכלי מרגיש "מודבק" לכביש בנסיעה איטית, וזה בדיוק הטווח שבו רוכבים בעיר.
מבוגרים רוכבים בין 12 ל-18 קמ"ש בממוצע. במהירות כזאת יציבות באה ממרכז כובד, לא מגיאומטריה ספורטיבית.
מתקפל או שלדה מלאה? תסתכל על המדרגות בבית שלך

בלם הידראולי דורש הרבה פחות כוח אצבע מבלם מכאני
אנשים מחליטים על מתקפל כי זה נשמע חכם. ואז מגלים שהם מקפלים אותו פעם בחודשיים.
מתקפל מנצח בשלושה מצבים בלבד. דירה בקומה שנייה בפלורנטין בלי מעלית, תא מטען של רכב פרטי, או מעלית קטנה שבה אופניים שלמים לא נכנסים. אם אחד מהם הוא המצב שלך, מתקפל הוא הבחירה הנכונה.
בכל מצב אחר שלדה מלאה עדיפה ולא בקטן. גלגלים גדולים יותר, בסיס גלגלים ארוך יותר, שיכוך רך יותר, ופחות חיבורים שמתרופפים עם הזמן. מנגנון קיפול הוא נקודת חיבור מכאנית שסופגת את כל הזעזועים של הכביש, והיא תצטרך הידוק תקופתי.
ועוד משהו, מתקפל שוקל 22 ק"ג לא באמת "מורם" למעלה. הוא נגרר. תרים אותו בחנות לפני שאתה מדמיין את עצמך עולה איתו במדרגות.
20 אינץ' מול 26 אינץ' על מהמורה אמיתית
גלגל בקוטר 16 אינץ' נכנס לכל בור בשדרות רוטשילד. גלגל 26 אינץ' עובר מעליו. זה לא סיסמה, זו זווית התקיפה של הגלגל מול המכשול, וככל שהקוטר גדול יותר המכשול "נמוך" יותר ביחס אליו.
מנגד, גלגל גדול מרים את גובה האוכף ואת גובה הכניסה. פה נמצא האיזון האמיתי.
הפתרון שעובד לרוב הרוכבים הבוגרים הוא גלגל 20 עד 24 אינץ' עם צמיג רחב במיוחד, מסוג בלון, ברוחב 2.4 עד 4 אינץ'. אתה מקבל שיכוך מהאוויר בתוך הצמיג במקום מקוטר הגלגל, ושומר על גובה עלייה נוח.
צמיג רחב יותר גם מגדיל את שטח המגע עם הכביש, וזה משפר את הגריפ בפנייה על אספלט חלק אחרי גשם ראשון. פחות אינץ'ים, יותר אוויר.
העומס על שורש כף היד מתחיל בכידון, לא במושב
רוכב שמתלונן על נמלול באצבעות אחרי 20 דקות לא צריך כפפות מרופדות. הוא צריך כידון גבוה יותר בארבעה סנטימטרים.
ככל שהגב רכון קדימה, יותר ממשקל הגוף נשען על כפות הידיים. תנוחה זקופה מעבירה את המשקל לאגן ולאוכף, שם הוא אמור להיות. הצוואר גם משתחרר, כי אתה לא נאלץ להרים את הראש כדי להסתכל קדימה.
מה שאתה מחפש הוא כידון מוגבה עם סטם מתכוונן, מרפקים כפופים קלות, וגב בזווית של 70 עד 90 מעלות מהקרקע.
| תנוחת רכיבה | זווית גב מהקרקע | עומס על כפות ידיים וצוואר | למי זה מתאים |
|---|---|---|---|
| זקופה עירונית | 75 עד 90 מעלות | מינימלי, כמעט אפס | רכיבה יומיומית, גיל מבוגר, סידורים |
| נוחה ספורטיבית | 50 עד 65 מעלות | בינוני, מורגש אחרי 40 דקות | רוכב פנאי מנוסה ללא כאבי גב |
| רכונה קדימה | 25 עד 40 מעלות | גבוה, נמלול ולחץ בצוואר | רכיבה ספורטיבית מהירה בלבד |
כיוון אוכף נכון בשישים שניות
שב על האוכף, הבא פדל אחד לנקודה הנמוכה ביותר, והנח עליו את העקב. הרגל צריכה להיות ישרה כמעט לגמרי בלי שהאגן ייטה לצד. עכשיו העבר את כף הרגל למצב רכיבה רגיל, כשכף הרגל האמצעית על הפדל, ותקבל כפיפה קלה של 25 עד 30 מעלות בברך.
ברך נעולה ישר שוחקת את המפרק. ברך כפופה מדי מעמיסה על הירך הקדמית ועל הגב התחתון.
אחרי שכיוונת, בדוק שוב את העצירה. אם אתה לא מגיע לקרקע בנוחות, הורד את האוכף בסנטימטר וחצי גם במחיר של דיווש פחות יעיל. בעיר, ביטחון בעצירה שווה יותר מיעילות דיווש.
בלמים, תאורה או צמיגים, מה קודם למה
שלושתם ביחד מרכיבים את מעטפת הבטיחות, אבל התפקידים שונים לגמרי.
בלמים אחראים על מה שקורה בשנייה שבה ילד יוצא מבין מכוניות חונות. זו המערכת שאין לה תחליף ואין לה גיבוי. בכלי ששוקל 24 ק"ג ועליו רוכב של 80 ק"ג, מסת העצירה גדולה משמעותית מאופניים רגילים, והבלמים חייבים להתאים לזה.
תאורה ומחזירי אור אחראים על משהו אחר לגמרי, על זה שיראו אותך. פנס אחורי אדום בהבהוב פועל גם בשעה שתיים בצהריים ומוריד את הסיכוי שרכב יחתוך אותך בכיכר.
צמיגים אחראים על האחיזה שמאפשרת לבלמים לעבוד בפועל. מכון התקנים הישראלי מפרט מה חייב להיות בכלי מבחינת מחזירי אור, פעמון וסימון יצרן, וזו רשימת מינימום, לא רשימת שאיפה.
הידראולי מול מכאני, מבחן שתי אצבעות
קח את הידית בשתי אצבעות בלבד, אצבע מורה ואמצעית, ולחץ. אם אתה מרגיש שאתה צריך את כל היד וללחוץ חזק, זה לא הבלם בשבילך.
בלמי דיסק הידראוליים דורשים כוח אצבע מינימלי כי הנוזל מעביר את הכוח במקום כבל פלדה שנגרר בתוך שרוול. הבלימה מדורגת, כלומר אתה יכול לעצור בעדינות במקום או לעצור עצירת חירום, ולשלוט על מה שביניהם. למי שיש דלדול כוח בכפות הידיים או ארתריטיס באצבעות, זה שינוי דרמטי.
בלמי דיסק מכאניים הם פשרה סבירה, זולים יותר לתחזוקה ופחות עדינים. בלמי V מספיקים לכלי קל, אבל על אופניים חשמליים כבדים באמת הם מגיעים לגבול שלהם, במיוחד בירידה ארוכה עם גשם.
ואל תשכח ידיות מתכווננות. הזזה של הידית שני מילימטרים פנימה משנה את כל האחיזה.
הטעות היקרה של הסוללה הגדולה מדי
הרוכב שואל על 20 אמפר. בפועל הוא נוסע 6 קילומטר ליום.
סוללה של 48V 13Ah נותנת בשימוש עירוני מציאותי, עם סיוע בינוני ודיווש, בין 35 ל-55 קילומטר. סידורים בשכונה, קניות בשוק, ביקור אצל הנכדים בשכונה הסמוכה וחזרה. סך הכל 12 קילומטר ביום הכי עמוס. הסוללה הזאת תספיק לך לשלושה ימים בין טעינות.
סוללה גדולה יותר מוסיפה בין 1.5 ל-3 קילוגרם לכלי שכבר כבד, מייקרת אותו בכמה מאות שקלים, ומאריכה את זמן הטעינה. אתה משלם על טווח שלא תשתמש בו במשקל שיפריע לך כל יום.
הכלל שאני נותן בחנות פשוט. תכפיל את הנסיעה היומית שלך בשלוש, וזה הטווח שאתה צריך. לא יותר.
מה מוריד לך טווח בפועל
הגורם מספר אחת הוא לחץ אוויר בצמיגים, ורוב האנשים בכלל לא בודקים אותו. צמיג עירוני רחב אמור לעבוד סביב 35 עד 45 PSI, ורוכבים מסתובבים עם 22 PSI ומתפלאים למה הסוללה נגמרת.
| לחץ אוויר בצמיג | תחושת דיווש | אובדן טווח מוערך | מה קורה בפועל |
|---|---|---|---|
| 40 PSI (תקין) | קלה, מתגלגלת | 0% | ניצולת סוללה מקסימלית |
| 30 PSI | מורגש כבד קצת | כ-8% עד 12% | המנוע עובד קשה יותר על אותה מהירות |
| 20 PSI | כבד, "דביק" לכביש | כ-20% עד 25% | סיכון מוגבר לפנצ'ר קמצוץ בשפת המדרכה |
מעבר לזה, עליות חדות, נשיאת משקל בסל אחורי, נסיעה על סיוע 5 בלי לדווש בכלל, ורוח נגדית לאורך טיילת. כולם מורידים טווח באחוזים דו-ספרתיים.
24 קילו במדרגות, איך מתמודדים עם המשקל
אופניים חשמליים שוקלים בין 20 ל-28 ק"ג. זו עובדה שאין ממנה מנוס כשיש סוללה, מנוע ושלדה מחוזקת.
החדשות הטובות הן שבזמן רכיבה אתה לא מרגיש את המשקל כמעט בכלל. המנוע נושא אותו, והוא אפילו תורם ליציבות מול רוח צד.
המשקל הופך לבעיה בשלושה רגעים. הרמה במדרגות, העמסה על רכב, והזזת הכלי במקום כשהוא כבוי בחניון.
שלושה פתרונות שעובדים. סוללה נשלפת שמורידה 3 עד 4 ק"ג מהכלי לפני שאתה מרים אותו, ומאפשרת לך לטעון בבית בלי לגרור אופניים לסלון. רגלית אמצע רחבה שמחזיקה את הכלי יציב במקום רגלית צד שמאפשרת לו ליפול. ושלדת אלומיניום ולא פלדה, פער של 2 עד 4 ק"ג על אותה גיאומטריה.
מתי תלת-אופן חשמלי הוא פתרון ומתי הוא מטרד
תלת-אופן חשמלי פותר בעיה אחת בצורה מושלמת. אתה לא צריך להוריד רגליים ברמזור, בכלל. הכלי עומד לבד, יציב, ואתה יושב עליו בשקט עד שהאור מתחלף.
מי שנפל פעם, או שמפחד מהרגע הזה, מקבל פה את השקט הנפשי שהוא מחפש. בונוס, הסל האחורי בין שני הגלגלים לוקח שני שקי קניות שלמים.
הצד השני. הכלי רחב בין 75 ל-90 סנטימטר, וזה אומר שבמעבר צר בין עמודים בשביל אופניים תצטרך לעצור ולתמרן. הוא לא נכנס לכל מעלית. והכי חשוב, הפנייה מרגישה אחרת לגמרי, בלי הטיה של הגוף כמו בדו-גלגלי, ודורשת שבועיים של הסתגלות ובעיקר האטה לפני כל פנייה.
למי זה מיועד בדיוק. למי שהיציבות בעצירה חשובה לו יותר מהזריזות בתנועה.
מה מבדיל דגם למבוגרים מדגם רגיל

ההבדל בין דגם רגיל לדגם המותאם לרוכב בוגר טמון בהנדסת האנוש
מבחינת החוק והתקן, שום דבר. אותו מנוע עד 250W, אותה הגבלת מהירות של 25 קמ"ש, אותן חובות רישום.
ההבדל כולו בהנדסת אנוש. שלדת כניסה נמוכה במקום רמה גבוהה. אוכף רחב עם קפיצים או ג'ל במקום אוכף צר ספורטיבי. כידון מוגבה שמאפשר גב זקוף. מעביר הילוכים פשוט, עדיף כפתור ולא ידית מסתובבת שדורשת סיבוב שורש כף היד. וצג עם ספרות גדולות שאפשר לקרוא בשמש של אוגוסט בלי משקפי קריאה.
שלושה מהמאפיינים האלה אפשר להוסיף לכלי אחרי הקנייה. אוכף, כידון, סטם. שני האחרים, השלדה והצג, מולידים או לא מולידים איתם.
לכן בבחירה הראשונית אני מתעקש על השלדה. את השאר תמיד אפשר לשדרג, ואצלנו ב-mybikestore יש גם את הבורג הקטן שצריך בשביל זה.
איך מודדים נוחות אחרי עשרים דקות רכיבה
"נוח" זו המילה הכי חסרת משמעות בשוק. כל דגם נוח, לפי כל מוכר.
הנה מדידה שאפשר לעשות. תרכב 20 דקות רצוף, לא חמש, ואז תעשה אינוונטר על עצמך. כפות ידיים נמלול? צוואר תפוס? עצם הזנב כואבת? גב תחתון? כל תשובה חיובית מצביעה על נקודה ספציפית בגיאומטריה.
נוחות אמיתית מורכבת משלושה דברים שאפשר לבדוק. ספיגת זעזועים, כלומר בולם קדמי או מוט אוכף מרוכך שסופג את חיבורי האספלט. תנוחה טבעית שבה הגב זקוף והמרפקים משוחררים. והיעדר נקודות לחץ נקודתיות בגוף.
אוכף רחב לבד לא פותר כלום. ראיתי רוכבים שקנו אוכף ג'ל רחב ומרופד והמשיכו לכאוב, כי הגיאומטריה זרקה את משקלם קדימה על הידיים. קודם תנוחה, אחר כך ריפוד.
האביזרים שהופכים כלי כבד לכלי ידידותי
קסדה מאווררת שיושבת נכון היא לא המלצה, היא חובה חוקית בכל גיל וכל דרך. קסדה שחונקת בקיץ הישראלי נשארת בבית, ולכן שווה לשלם על אוורור.
מראה צד היא האביזר שהכי מזניחים והכי משנה חוויה. במקום לסובב צוואר ולאבד שיווי משקל לרגע, אתה מעיף מבט. לרוכבים עם נוקשות בצוואר זה קריטי.
מעבר לזה, פעמון עוצמתי שנשמע גם ברעש רחוב, סל קדמי או סבל אחורי שנושא קניות בלי שתיתלה שקית על הכידון, ותאורה קדמית של 400 לומן ומעלה. ואת כל אביזרים שונים וציוד משלים אפשר להתאים לכל דגם, גם אם קנית אותו במקום אחר.
אבזור נכון לא משפר את האופניים. הוא מוריד לחץ מהרוכב, וזה מה שמחזיר אותו לרכוב שוב מחר.
מה לבדוק לפני שאתה משלם
שאלה ראשונה, יש תו תקן ישראלי וסימון יצרן או יבואן על השלדה? בלי זה, אין רישום ואין אחריות אמיתית.
שאלה שנייה, מה מותג הסוללה והתאים שבתוכה, וכמה זמן האחריות עליה. סוללה זה 30 עד 40 אחוז מעלות הכלי, וסוללה אנונימית שמתה אחרי שנה הופכת קנייה זולה לקנייה יקרה מאוד.
שאלה שלישית, איך החיווט מסודר. כבלים שמשתפשפים בשלדה או מחברים חשופים ליד הגלגל הקדמי יעשו לך בעיות בחורף הראשון.
ורביעית, זמינות חלקי חילוף וטיפולים. זו הנקודה שבה חנות עם אנשים שרוכבים בעצמם עושה את ההבדל מול קטלוג אונליין אנונימי. אצלנו יש חנות פיזית במרגולין 9 בתל אביב, אפשר לבוא, להרים כלי, ולשאול. או להתקשר ל051-5773900 ולדבר עם מי שמתקן אופניים באמת.
טבלת התאמה לפי סוג הרוכב

התאמה בין פרופיל הרוכב לפרטי הרכיבה הנדרשים
במקום לעבור על מפרטים, תמצא את עצמך בשורה הנכונה ותתחיל משם.
| פרופיל הרוכב | מה לחפש | ממה להימנע |
|---|---|---|
| רוכב עירוני יומי, סידורים וקניות בשכונה | שלדת כניסה נמוכה, אוכף רחב, סל קדמי או סבל אחורי, בלמי דיסק הידראוליים, סוללה 13Ah | כלי מעל 26 ק"ג, שלדה עם רמה גבוהה, כידון ספורטיבי נמוך |
| צריך לאחסן בדירה או להכניס לרכב | מתקפל איכותי עם כניסה נמוכה, מנגנון קיפול בשתי תנועות, סוללה נשלפת, משקל עד 23 ק"ג | מנגנוני קיפול מסורבלים, גלגלי 16 אינץ' בלי שיכוך כלשהו |
| חושש משיווי משקל ומעצירות | תלת-אופן חשמלי, או דגם עם צמיגי בלון רחבים מאוד ומרכז כובד נמוך במיוחד | צמיגים צרים, תנוחה רכונה, גיאומטריה זריזה ותגובתית |
| רוכב פנאי למרחקים בינוניים בפארקים ושבילים | שלדה מלאה, בולם קדמי איכותי ומוט אוכף מרוכך, סוללה 15Ah ומעלה, גלגל 26 אינץ' | גלגלים קטנים בלי שיכוך, אוכף צר, בלמי V בלבד |
צ'ק-ליסט מהיר לפני שאתה מחליט
אם תיקח מכל מה שקראת חמש נקודות, שיהיו אלה. שלדת כניסה נמוכה שמאפשרת עלייה בלי הנפת רגל. תנוחה זקופה שמעבירה משקל מהידיים לאגן. בלמים שנעצרים בשתי אצבעות. סוללה בגודל שמתאים לנסיעה היומית שלך כפול שלוש. ואבזור בטיחות שכולל קסדה, תאורה ומראה.
בחנות, תבצע את סימולציית העצירה חמש פעמים. תרים את הכלי סנטימטר מהרצפה כדי להרגיש את המשקל האמיתי. תלחץ על שתי הידיות בשתי אצבעות. תשב 20 דקות, לא שתיים.
אלה בדיוק המבחנים שהופכים בחירת אופניים לגיל מבוגר מהחלטה על מפרט להחלטה על גוף. ואם אתה רוצה לראות מה יוצא בפועל בטווח מחיר סביר, שווה להציץ גם במחלקת המבצעים באתר. משלוח חינם מעל 250 שקל ועד 4 ימי עסקים.
חוקיות ורישום בישראל, מה שחייב להיות מסודר
רכיבה על אופניים חשמליים מותרת מגיל 16 ומעלה. קסדה חובה, בכל גיל ובכל דרך, גם בשביל אופניים בפארק הירקון בשבת בבוקר.
המקום לרכוב הוא שביל אופניים כשיש, וכביש כשאין. מדרכה להולכי רגל אסורה, ולא רק כי זה קנס. עיקר ההתנגשויות של רוכבים בוגרים מול הולכי רגל קורות בדיוק שם, בשטח שאין בו נראות והפרדה.
הכלי צריך להיות תקני ורשום, ואת ההסדרה עושים דרך שירות רישום אופניים וקורקינט חשמליים של משרד התחבורה. תבקש מהמוכר את המסמכים לפני שאתה משלם, לא שבועיים אחרי.
וכלל אצבע אישי שלי, פנס אחורי דולק גם ביום. זה הדבר הזול ביותר שמפחית סיכון, ואף אחד לא הצטער עליו.
רכיבה נעימה, ובטוחה. תיסע בכיף ותחזור שלם.
שאלות נפוצות
בחירת אופניים חשמליים למבוגר היא בחירה של גוף, לא של מפרט. שלדה נמוכה, תנוחה זקופה ובלמים שנעצרים בקלות שווים יותר מכל תוסף מפוצץ. אם משהו לא בטוח, אפשר להגיע לחנות במרגולין 9 בתל אביב ולבדוק בעצמכם לפני שמשלמים.

אופניים חשמליים
אופני הרים
אופני עיר
אופני ילדים
אורות
בקבוקים וכלובי בקבוק
גריפים
מחזיקי טלפון
מנעולים לאופניים
משאבות לאופניים
מתלים לאופניים
צמיגים לאופניים
תוספות מעשיות
תיקים וכיסוים
אוזן למעביר אחורי
בוטום בראקט
ברקסים
גלגלים וחישוקים
גלגל שיניים לאופניים
חלקים לחשמלי
חלקים קטנים
כבלים
אוכפים לאופניים
מערכות הנעה
סטמים
פדלים לאופניים
פנימיות ופנצ'רים
צירים
שיפטרים לאופניים
שרשראות לאופניים
קסדות לאופניים
מגנים לאופניים
כפפות
נעלי רכיבה

קורקינט חשמלי
קורקינט לילדים
סקייטבורד