המדריך המלא לקניית קורקינט חשמלי 60 קמש

60 קמ״ש על גלגל בקוטר 10 אינץ׳ זו בערך המהירות שבה אתה עובר מכוניות בדרך נמיר בתשע בבוקר. בעמידה. בלי חגורה, בלי כרית אוויר, עם שני דיסקים קטנים שאמורים לעצור אותך ואת התיק שעל הגב.

רוב האנשים שמחפשים קורקינט חשמלי 60 קמש לא באמת רוצים לנסוע 60. הם רוצים כלי שלא נחנק בעלייה, שלא מתמוטט מתחת לרוכב של 95 קילו, ושעדיין נותן טווח הגון אחרי שנתיים. זה סיפור אחר לגמרי, והוא מתחיל במפרט ולא במדבקה על הכידון. בדיוק כמו שמוסבר בהרחבה במדריך קורקינט חשמלי מומלץ, ההתאמה האישית קובעת יותר מכל מספר שיווקי.

מוצרים נבחרים

קורקינט חשמלי דואלטרון מיני – Dualtron Mini + סט מוצרים

כלי עירוני קומפקטי עם סוללה נשלפת וסט אביזרים נלווה, מתאים לנסיעות יומיומיות קצרות עד בינוניות בעיר.

קנה עכשיו

קורקינט חשמלי וואן סטפ One Step 100 – כולל סט אביזרים

דגם עירוני בסיסי עם מנוע 48V, קל להרמה במדרגות ומגיע עם סט אביזרים נלווה לשימוש יומיומי.

קנה עכשיו

קורקינט חשמלי 48V – ONE STEP 100

אותה פלטפורמת 48V בגרסה נקייה, עם בלמי דיסק כפולים וגלגלים שמתמודדים היטב עם בורות ומדרכות עירוניות.

קנה עכשיו

מי באמת צריך את הכוח הזה, ומי סתם משלם עליו

קורקינט עוצמתי מתאים לא לכל רוכב, ההתאמה תלויה במסלול ובמשקל

רוכב ששוקל 70 קילו, נוסע 6 ק״מ ביום בשדרות רוטשילד ומאחסן את הכלי מתחת לשולחן במשרד, לא צריך פלטפורמה של 60V. הוא צריך משהו שקל להרים במדרגות.

לעומתו, מי שעולה כל יום מהתחנה המרכזית לכיוון רמת גן דרך ז׳בוטינסקי, עם תיק גב של 8 קילו, מרגיש את ההבדל בכל עלייה. שם מומנט חסר מתורגם למנוע שמתחמם, לבקר שמוריד הספק ולסוללה שנשרפת מהר.

הכלל שאני נותן בחנות פשוט. אם המסלול שלך כולל עלייה אחת רצינית או משקל רוכב מעל 90 קילו, קנה מרווח כוח. אם לא, אתה קונה 12 קילו מיותרים שתסחוב על המדרגות פעמיים ביום.

האם קורקינט חשמלי 60 קמ״ש חוקי בישראל

התקנות בישראל מגבילות הספק ומהירות סיוע מנוע

לא. וזה לא נתון לפרשנות.

ההגדרה של ״גלגינוע״ בתקנות התעבורה מדברת על הספק מנוע של עד 250W ועל ניתוק סיוע המנוע ב-25 קמ״ש. מכון התקנים הישראלי מפרט את אותם ערכים בדיוק, כולל משקל עצמי מרבי. כלי שמסוגל ל-60 קמ״ש לא נכנס להגדרה הזאת, ולכן אסור לרכיבה בכביש, בשביל אופניים ובוודאי לא במדרכה.

המשמעות המעשית כואבת יותר מקנס. חברת הביטוח של הנהג שפגע בך תשמח לגלות שרכבת על כלי לא תקני, וחברת הביטוח שלך תשמח פחות לשלם. הוסף לזה חובת גיל 16, מבחן תיאוריה ייעודי, קסדה עם פס מחזיר אור וחובת לוחית זיהוי. על הלוחית לבדה ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה מדרג קנסות שעולה משנה לשנה.

למה יצרנים בכלל מייצרים מנועים כאלה

כי מנוע חזק זו לא רק מהירות. אותו מנוע שמסוגל תיאורטית לדחוף כלי ל-60 קמ״ש הוא זה שמעלה רוכב כבד בעלייה של 15 אחוז בלי לחנוק את הבקר ובלי להתחמם.

הפלטפורמה נבנית לעומסים. ההגבלה האלקטרונית קיימת כדי שהכלי יעמוד בדרישות. מי שמנתק את המגביל מקבל כלי מהיר, לא חוקי, ועם בלמים שתוכננו למשקל ולמהירות אחרים לגמרי.

60V זה מתח, לא מהירות. הטעות שעולה אלפי שקלים

מתח הסוללה קובע מומנט וכוח, לא בהכרח מהירות שיא

זו הטעות מספר אחת שאני שומע בטלפון. מישהו ראה ״60V״ והבין ״60 קמ״ש״.

מתח סוללה הוא מדד לכוח ולמומנט. סוללה של 60V מזרימה לבקר יותר אנרגיה לכל אמפר, מה שאומר תאוצה חלקה יותר, פחות נפילות הספק בעלייה ופחות עומס חום על הרכיבים. זה מתורגם גם לחיי סוללה ארוכים יותר, כי אותה כמות עבודה נעשית בזרם נמוך יותר.

המהירות בפועל נולדת משילוב אחר. קוטר גלגל, יחס סלילי המנוע, הגדרות הבקר ומשקל הרוכב. יש כלים של 60V שנעולים על 25 קמ״ש ויש כלים של 48V שמגיעים רחוק מדי. אל תקנה מספר, קנה מפרט.

מה הבקר עושה ולמה כדאי להסתכל עליו

הבקר הוא המוח. הוא מחליט כמה אמפר לשחרר לכל לחיצה על הגז, והוא זה שמגן על הסוללה מפני זרם יתר.

בקר של 40A על סוללה של 60V מתנהג אחרת לגמרי מבקר של 20A, גם אם המנוע זהה. אם המפרט לא מציין את הזרם המרבי של הבקר, יש סיכוי טוב שהמספרים האחרים גם הם נדיבים מדי.

50 קמ״ש מספיק? בעיר התשובה כמעט תמיד כן

בפועל, רוב זמן הנסיעה בעיר עובר במהירויות נמוכות בהרבה מהשיא

עשיתי פעם בדיקה פשוטה. נסיעה של 7.2 ק״מ ממרכז תל אביב לרמת החייל, בשעת בוקר. הזמן שבו הכלי היה מעל 40 קמ״ש ברצף היה פחות מ-90 שניות מתוך 22 דקות נסיעה.

כל השאר זה רמזורים, מעברי חצייה, מכוניות שנפתחות להן דלתות ורוכב שיצא משביל בלי להסתכל. מה שקובע שם זה תאוצה מהרמזור, יציבות בין בורות ובלימה. לא מהירות שיא.

לכן פלטפורמה בסגנון קורקינט חשמלי 50 קמש נותנת לרוב הרוכבים את כל מה שהם צריכים, במשקל נמוך יותר, בצריכת סוללה נמוכה יותר ובעלות תחזוקה קטנה יותר. עשרה קמ״ש נוספים בשיא כמעט אף פעם לא מגיעים לידי ביטוי בעיר.

הטבלה שאני ממלא לפני שאני מוציא שקל

לפני שאתה משווה שני דגמים, תמלא את השורות האלה על דף. אם יש שורה שאין עליה תשובה במפרט של המוכר, זו כבר תשובה בפני עצמה.

מנוע אחד או שניים, חשבון של קילוגרמים ואמפרים

הנעה כפולה נותנת אחיזה מצוינת, במיוחד על אספלט רטוב או חצץ בכניסה לשביל. בעלייה תלולה שני מנועים מחלקים את העומס ואף אחד מהם לא מתחמם עד כדי ירידת הספק.

המחיר משולם בשני מטבעות. משקל, בדרך כלל 4 עד 7 קילו נוספים, וצריכה. באותה סוללה, נסיעה במצב דו-מנועי מקצרת את הטווח בשליש ולפעמים יותר.

מנוע בודד אחורי חזק הוא הבחירה ההגיונית לרוב הרוכבים העירוניים. פחות כבלים, פחות בקרים, תחזוקה פשוטה יותר ומחיר שפוי. אם אתה גר בחיפה או במעלה אדומים, השיחה הזאת נראית אחרת.

השלדה והסטם, החלק שאף אחד לא בודק בחנות

אנשים בודקים בלמים וסוללה. כמעט אף אחד לא תופס את הכידון ומנער אותו קדימה ואחורה.

תעשה את זה. חופש של שתיים-שלוש מעלות במנגנון הקיפול נראה זניח בחנות, ובמהירות 35 קמ״ש הוא הופך לרעד שמתגבר. שלדת סגסוגת אלומיניום או מגנזיום עם מנגנון נעילה כפול ובורג כיוונון היא ההבדל בין כלי שמתיישן יפה לבין כלי שאחרי שנה מרגיש רופף.

כשאתה עובר על קטלוג של קורקינטים חשמליים בעלי מפרט מתקדם, תסתכל לא רק על ההספק. חתך הצינור, שיטת ריתוך הסטם ושיטת הנעילה מספרים עליך יותר מכל מספר שיווקי.

איפה נגמר החיסכון בבלמים

כלי ששוקל 32 קילו, עם רוכב של 85 קילו, יורד מרמת גן לכיוון הירקון בגשם. זה 117 קילו של מומנטום. בלם כבל עם רפידות שחוקות פשוט לא בליגה הזאת.

דיסק הידראולי מלא נותן בלימה מודולרית, כלומר אתה שולט בעוצמה עם אצבע אחת ולא מנעל את הגלגל. הוא גם לא מאבד כוח אחרי ירידה ארוכה, כי החום מתפזר דרך הדיסק ולא דרך כבל שנמתח. לשליטה מקסימלית בעצירה רבים מתקינים סט מעצורים הידראוליים ברמה מקצועית ומרגישים את ההבדל כבר בעצירה הראשונה.

רלב״ד מסבירים למה שני מעצורים נפרדים ותקינים הם תנאי בסיסי למניעת נפילות. זה לא שדרוג. זו נקודת הפתיחה.

השוואה מהירה בין סוגי הבלמים

8.5 אינץ׳ מול 11 אינץ׳, ההבדל שמרגישים בבור הראשון

גלגל קטן נכנס לתוך כל סדק. גלגל של 8.5 אינץ׳ שנתקע בפער בין מכסה ביוב לאספלט זורק אותך קדימה לפני שהספקת להזיז את המשקל אחורה.

צמיג של 10 עד 11 אינץ׳, רחב, עובר מעל אותו מפגע. הוא גם מגדיל את שטח המגע, וזה בדיוק מה שאתה רוצה כשאתה נכנס לפנייה על אספלט לח בשבע בבוקר.

לחץ אוויר הוא הפרמטר שהכי מזניחים. צמיג מנופח ב-30 אחוז פחות מהמומלץ מוריד טווח, מחמם את הצמיג ומעלה סיכוי לפנצ׳ר בצביטה. בדיקה של דקה אחת בשבוע חוסכת החלפת פנימית באמצע השבוע.

טיובלס, פנימית או גומי מלא

טיובלס עם נוזל אטימה הוא הפשרה הטובה ביותר לעיר. הוא סוגר חורים של עד 3 מ״מ תוך כדי נסיעה ואתה בכלל לא יודע שקרה משהו.

פנימית זולה ופשוטה להחלפה, אבל תיקח בחשבון פנצ׳ר אחד לחודשיים בממוצע בנסיעה עירונית יומיומית. גומי מלא לא מתפנצ׳ר אף פעם ומעביר לך כל חצץ ישירות לכף היד. במהירות גבוהה הוא גם מאבד אחיזה מוקדם יותר.

שיכוך, קפיץ או הידראולי, וכמה זה באמת משנה

שיכוך זה לא נוחות. זה אחיזה.

גלגל שקופץ באוויר אחרי מהמורה לא מעביר כוח ולא בולם. ברגע שאתה נוסע מעל 30 קמ״ש על כביש ישראלי ממוצע, מתלה שמחזיר את הגלגל לאספלט מהר הוא רכיב בטיחות לכל דבר.

מתלה קפיצי פשוט עושה עבודה סבירה ועולה מעט. הבעיה שלו היא ריבאונד, הוא מחזיר לך את האנרגיה ומקפיץ אותך. מתלה הידראולי או שילוב קפיץ עם שמן מרסן את התנועה הזאת. אם התקציב מוגבל, השקע קודם בשיכוך קדמי איכותי. הרגל האחורית שלך סופגת פחות מהיד שאוחזת בכידון.

הטווח האמיתי, והנוסחה שאני נותן לכל לקוח

יצרן שכותב ״עד 90 ק״מ״ מדד את זה עם רוכב של 70 קילו, במסלול מישורי, במהירות קבועה של 20 קמ״ש, ב-25 מעלות, עם סוללה חדשה.

אתה לא הרוכב הזה. התנגדות האוויר גדלה ביחס לריבוע המהירות, כך שנסיעה ב-40 קמ״ש צורכת הרבה יותר מכפול מנסיעה ב-20. הוסף עלייה, תיק גב, עצירות ברמזורים וחורף.

הכלל שלי פשוט. קח 50 עד 60 אחוז מהטווח המוצהר ותכנן לפיו. אם המספר הזה עדיין מספיק למסלול היומי שלך הלוך וחזור, קנית נכון.

מה נשחק ראשון, וכמה זה עולה בשנה

ברוכב עירוני שעושה 25 ק״מ ביום, סדר השחיקה כמעט תמיד זהה.

רפידות בלם הן הראשונות. בכלי כבד ומהיר תחליף אותן כל 1,200 עד 2,000 ק״מ, כלומר פעמיים בשנה. אחריהן הצמיג האחורי, שנשחק בערך פי שניים מהקדמי כי שם המנוע והמשקל. אחר כך רכיבי השיכוך, שמאבדים ריסון בהדרגה בלי שתשים לב.

הסוללה היא הסיפור היקר. שימוש נכון, כלומר טעינה בין 20 ל-90 אחוז ברוב הימים, מאריך אותה בשנה עד שנתיים. מי שמרוקן לאפס פעמיים בשבוע יגלה אחרי 18 חודשים שהטווח ירד בשליש. החלק הקטן והזול, רפידה או ונטיל, הוא זה שמונע את ההוצאה הגדולה.

טעינה, איפה אנשים הורגים סוללה של 60V

סוללה גדולה של 60V בקיבולת 25Ah תיקח בין 6 ל-9 שעות במטען סטנדרטי. מטען מהיר תואם יכול לחתוך את זה לכשלוש שעות, בתנאי שהוא באמת תואם ל-BMS של הכלי.

שלוש טעויות חוזרות. טעינה מיד אחרי נסיעה ארוכה, כשהתאים עוד חמים. אחסון חודשיים בחניון עם סוללה ריקה. ושימוש במטען זול שנקנה במקרה כי המקורי נשבר.

תן לסוללה 20 דקות להתקרר לפני שאתה מחבר. אם הכלי עומד לתקופה ארוכה, השאר אותו על 50 עד 60 אחוז ותטעין קצת כל חודש. זה הכי זול שיש ומחזיר לך מאות שקלים.

ציוד המגן שאני לא מוכן לוותר עליו

קסדת אופניים רגילה טובה ל-20 קמ״ש. במהירויות של 40 ומעלה, קסדת פייס מלאה מגנה על הלסת ועל השיניים, ואלה הפגיעות הכי נפוצות בנפילה קדימה מקורקינט.

כפפות עם הגנה על כף היד הן הפריט הכי מזולזל. בנפילה אתה מושיט יד אינסטינקטיבית, ושבר בשורש כף היד משבית אותך לשישה שבועות.

הוסף מגני ברכיים בסיסיים, ווסט מחזיר אור לרכיבת לילה ופנס קדמי שבאמת מאיר את הכביש ולא רק מסמן שאתה קיים. בחנות במרגולין 9 בתל אביב אנחנו מחזיקים גם את הפריטים הקטנים האלה, כי הם אלה שקובעים איך נגמרת נפילה בשלוש בצהריים בשביל הירקון.

הרגלי הרכיבה שמפצים על עודף הכוח

כלי חזק משנה את המרחקים. מרחק בלימה מ-40 קמ״ש הוא בערך פי שלושה מהמרחק מ-25 קמ״ש, לא פי אחד וחצי.

תרגל האטה לפני צומת ולא בתוכו. תניח שהנהג שמסתובב ימינה לא רואה אותך, כי בדרך כלל הוא באמת לא. במשטח רטוב, על סימוני מעבר חצייה או על פסי רכבת, הורד מהירות לפני ולא תוך כדי.

ודבר אחרון שאני חוזר עליו כל שבוע. אל תיסע במקום שאתה לא יכול לעצור בו בתוך שדה הראייה שלך. זה נשמע מובן מאליו עד הפעם הראשונה שילד יוצא מבין שתי מכוניות חונות.

בדיקת עשר דקות לפני שאתה עולה על הכביש

בדיקה קצרה וקבועה מונעת רוב התקלות הנפוצות

זו הרשימה שאני עובר עליה על כל כלי שיוצא מהמעבדה, ואתה יכול לעשות אותה בעצמך אחת לשבועיים.

תפוס את הכידון ונער קדימה ואחורה, בודק חופש בסטם ובמנגנון הקיפול. לחץ על שתי ידיות הבלם ובדוק שהן לא מגיעות עד הכידון. הסתכל על עובי הרפידה, אם נשאר פחות ממילימטר של חומר חיכוך, החלף. בדוק לחץ אוויר בשני הצמיגים לפי המספר שכתוב על דופן הצמיג.

סובב את הגלגלים ביד והקשב לחריקות מהמיסבים. עבור על ברגי הסטם והמתלה עם מפתח אלן ותחזק כל אחד שזז. חמש מהתקלות הנפוצות ביותר מתגלות בשלב הזה, על הרצפה, ולא ב-40 קמ״ש.

מה לשאול לפני שאתה מוציא את כרטיס האשראי

שאלה ראשונה, מי מרכיב את הכלי ובודק אותו לפני המסירה. כלי שיוצא מהקרטון בלי חיזוק ברגים ובדיקת לחץ אוויר הוא תקלה שמחכה לקרות.

שאלה שנייה, האם יש חלפים במלאי. בקר, סוללה, רפידות, צמיג, ידית גז. חנות שמחזיקה רק כלים שלמים תשלח אותך אחרי שנה לחפש חלק בקבוצת פייסבוק.

שאלה שלישית, מי עונה לך כשמשהו לא עובד, נציג מוקד או מישהו שרוכב בעצמו. אנחנו מחזיקים מעבדה בתל אביב לצד חנות האופניים והקורקינטים אונליין, עם משלוח חינם מעל 250 שקל ואספקה עד ארבעה ימי עסקים. אם משהו לא ברור, 051-5773900 או info@mybikestore.co.il, ותקבל תשובה מרוכב ולא מסקריפט.

רכיבה בטוחה, ותזכור לבדוק לחץ אוויר לפני שאתה יוצא.

בחירת קורקינט חשמלי היא שאלה של התאמה בין מסלול, משקל רוכב ותקציב, ולא מרדף אחרי מספר מהירות שיא שכמעט אף פעם לא מנוצל בפועל. מפרט ברור בבקר, בבלמים ובשיכוך שווה יותר מכל תיאור שיווקי.

אם אתה עדיין מתלבט בין דגמים, אפשר להגיע לחנות במרגולין 9 בתל אביב או לפנות בטלפון ולקבל התאמה לפי המסלול והמשקל שלך.

מעבר לאתר לבחירת הקורקינט המתאים לך